תאריך שינוי מדיניות: 16/12/2024

1. שיעור החשיפה בקרן למניות הנסחרות בחו"ל (להלן: "מניות חו"ל") לא יפחת, בכל עת, מ-75%. 2. שיעור החשיפה בקרן למניות Electrification, כהגדרתן להלן, לא יפחת מ-75% (להלן: "מניות Electrification). לעניין זה: "מניות Electrification " – מניות העומדות באחד לפחות מהתנאים הבאים: 1) מניות שהונפקו על ידי תאגידים אשר מוגדרים על בסיס מידע המוצג במערכת הפצת מידע ו/או סיווג בינלאומית תחת תחום ה-Electrification, כהגדרתו להלן. "Electrification" – הפיכת מכשור, מערכת ו/או תחום הצורכים אנרגיה שאינה חשמלית לכאלו הצורכים אנרגיה חשמלית. בין היתר, חשמול (Electrification) הוא אמצעי להשגת יעדים, כגון: הפחתת פליטת גזי חממה, הורדת עלויות האנרגיה ו/או ביטחון אנרגטי ועוד. יתרונות תהליך החשמול (Electrification), בהיבט של שירותים (Utilities) לדוגמה, יכולים לקבל ביטוי, בין היתר, בתמיכה באופטימיזציה של מערכת, שיפור ביצועי מערכת וכן שיפור חוסנה של מערכת. בנוסף, ומבלי לגרוע מהאמור, Electrification כולל, בין השאר, חומרי גלם (כגון: נחושת, אלומיניום, גז טבעי ואורניום); ציוד חשמלי; מכשור חשמלי; רכיבים חשמליים; תשתיות חשמל; שירותי חשמל וספקי חשמל; יצרני חשמל (לרבות יצרני חשמל עצמאיים ויצרני חשמל מתחדש); ציוד ומוצרים אלקטרוניים וכן שירותי ייצור אלקטרוני; תחבורה חשמלית כולל רכבים חשמליים; קמעונאות מחשבים ואלקטרוניקה; אגירת אנרגיה; אנרגיה מתחדשת וירוקה; סוחרי אנרגיה; שבבים וייצור שבבים, מערכות קירור וחימום, וכן תעשיות ותחומים נוספים שעשויים להשפיע באופן מהותי על הצריכה והביקוש לחשמל. 2) מניות שהונפקו על ידי תאגידים אשר עיקר עיסוקם ו/או עיקר הכנסתם בתחום ה-Electrification , כהגדרתו לעיל, וזאת על פי הערכת מנהל ההשקעות הראשי של מנהל הקרן ו/או מנהל מחלקת מניות חו"ל ו/או מנהל מחלקת השקעות קרנות נאמנות של מנהל הקרן, המבוססת על עבודה שנערכה על ידי מחלקת המחקר של מנהל הקרן. 3) מכשירי מדדים שמטרתם היא השקעה בניירות ערך הכלולים בתחום ה- Electrification, כהגדרתו לעיל, ו/או שלהערכת מנהל הקרן מטרתם היא השקעה בניירות ערך בתחום ה-Electrification. לעניין זה, "מכשירי מדדים" – יחידות השתתפות ו/או מניות של ETF ו/או קרנות סל ו/או פעילות בנגזרים (קנייה ויצירה של אופציות, חוזים עתידיים, עסקאות החלף שאינן במימון ומכירות בחסר). 3. שיעור החשיפה בקרן לנכסים שאינם מניות Electrification, כהגדרתן לעיל, למעט למט"ח, למזומנים, לפיקדונות לזמן קצוב ולנכסים נוספים שניתן להחזיק בקרן כספית ללא קונצרני בהתאם להוראות הדין, לא יעלה על 25%. 4. שיעור החשיפה בקרן לנכסים שאינם מניות חו"ל, למעט למט"ח, למזומנים, לפיקדונות לזמן קצוב ולנכסים נוספים שניתן להחזיק בקרן כספית ללא קונצרני בהתאם להוראות הדין, לא יעלה על 25%. 5. שיעור החשיפה בקרן למניות לא יפחת מ-75% ולא יעלה על 120%. 6. שיעור החשיפה בקרן למט"ח לא יעלה, בערכו המוחלט, על 120%. 7. שיעור החשיפה בקרן לאג״ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה(*) ו/או לאג"ח חברות נטולות זיקה לישראל (למעט אם הן בדירוג AAil ומעלה או דירוג מקביל לו)(**), בתוספת שיעור החשיפה לסיכון אשראי של תאגידים בנקאיים או ברוקרים שאינם נמנים עם קבוצת סיכון האשראי הראשונה, לא יעלה על 45%, ובלבד ש-: (***) (א) שיעור החשיפה לסיכון אשראי של כלל התאגידים הבנקאיים והברוקרים שאינם נמנים עם קבוצת סיכון האשראי הראשונה, לא יעלה על 20%. (ב) שיעור החשיפה לסיכון אשראי של תאגיד בנקאי או ברוקר מסוים שאינו נמנה עם קבוצת סיכון האשראי הראשונה, לא יעלה על 10%. 8. השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ, קרנות מחקות פתוחות, שנכס המעקב שלהן הוא מדד זר או סחורה, ומטבע חוץ שיוחזקו בקרן, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו"ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו"ל, יכול שיעלה על 10% מהשווי הנקי של נכסיה. 9. יתרת החשיפה בקרן תיקבע על פי שיקול דעתו הבלעדי של מנהל הקרן. _________________ (*) "אג"ח שאינה מדורגת בדירוג השקעה" - איגרת חוב קונצרנית ו/או אג"ח שהנפיקה מדינה שאינה מדינת ישראל, שאינה מדורגת, או שהיא מדורגת בדירוג נמוך מ – -BBB) BBB מינוס) או מדירוג מקביל לו. מקום שירד דירוג אג"ח המוחזקת בקרן לדירוג הנמוך מדירוג השקעה, באופן שהשקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעה שלה, יתאים מנהל הקרן את השקעות הקרן למדיניות ההשקעות עד תום עשרה ימי מסחר לאחר היום שבו החלה החריגה. (**) לפי מועדי הכניסה לתוקף שנקבעו בהוראה מטעם רשות ניירות ערך למנהלי הקרנות בדבר גילוי בשם הקרן אודות חשיפה אפשרית לאג"ח שאינן מדורגות בדירוג השקעה, לאג"ח של חברות נטולות זיקה לישראל, ולתאגיד בנקאי אצלו מוחזקים מזומנים ופקדונות של הקרן (נוסח חדש – 2021). "חברה נטולת זיקה לישראל" – חברה שמתקיימים לגביה כל אלה: (1) אגרות חוב שלה רשומות למסחר בישראל; (2) מקום התאגדותה הוא מחוץ לישראל; (3) מניותיה לא הוצעו לציבור בישראל; (4) ניהול עסקיה מתקיים מחוץ לישראל. לעניין זה יראו חברה כחברה שניהול עסקיה בתוך ישראל אם המנהל הכללי שלה או יו"ר פעיל שלה (יו"ר דירקטוריון המועסק בתפקידו בשיעור העולה על 50% משרה) הם תושבי ישראל ומרבית חברי הדירקטוריון שלה הם תושבי ישראל. במקרה בו ירד דירוג אג"ח חברות נטולות זיקה לישראל מתחת לדירוג AAil או דירוג מקביל לו, באופן שהשקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות שלה כאמור לעיל, יתאים מנהל הקרן את השקעות הקרן למדיניות ההשקעות עד תום עשרה ימי מסחר לאחר היום שבו החלה החריגה. דירוג AAil או דירוג מקביל לו – לא כולל דירוג (AAil-) או דירוג מקביל לו. (***) לעניין סעיף זה, להגדרת קבוצות סיכון האשראי וחריגה ממנו ראו הוראה למנהלי הקרנות והנאמנים בדבר סיכוני קסטודי סיכוני אשראי. עבר בנק שמזומנים ופיקדונות שבנכסי קרן מופקדים אצלו מקבוצת הסיכון בה היה מדורג לנמוכה ממנה או חדל להיות מדורג על פי קבוצות הסיכון שבנספח להוראה, באופן שמתקיימת חריגה משם הקרן, ממדיניות ההשקעות שלה או מהוראות ההוראה כאמור, לא יחשב המשך החשיפה לאותו בנק כהפרת האיסור לחרוג ממדיניות ההשקעות למשך עשרה ימי מסחר מיום שהחלה החריגה.